חיפושים נפוצים
תואר ראשון תואר שני לימודי ערב מלגות

פריצת דרך מהזירה המדעית בירושלים

צוות חוקרים ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים הציג שיטה פורצת דרך שמביאה תקווה חדשה לעולם חקר הכתובות העתיקות (אפיגרפיה).

 

הצוות הישראלי הציג את השיטה באמצעות זום בכנס CLEO EUROPE – כנס מדעי בינלאומי שהתקיים במינכן במהלך המלחמה נגד איראן.

אחת הבעיות הגדולות בתחום האפיגרפיה היא פענוח כתובות עתיקות שנפגעו במהלך השנים עקב דהיית דיו, בלאי של חומרי הכתיבה, כתיבה דו-צדדית (אפיסטוגרפים), והצטברות שכבות פטינה או לכלוך.

כיום הפענוח מתבצע לרוב בעין בלתי מזוינת ונשען במידה רבה על ניסיון ומומחיות אנושית, אך לעיתים קרובות זה לא מספק או אף בלתי אפשרי.

 

החוקרים הצליחו לשלב טכנולוגיות מתקדמות מעולמות ההנדסה, עיבוד התמונה ובינה מלאכותית כדי לשחזר ולהבליט כתובות שלא נראות לעין באמצעים מסורתיים.

טכניקת מיזוג החשיפה (Exposure Fusion) מאפשרת לחבר סדרת תמונות לכדי תמונה סופית ברורה ואיכותית במיוחד, על ידי מתן משקל שונה לכל פיקסל בהתאם לאיכות ולניגודיות הרצויה.

התוצאה היא תמונה חדה ומפורטת, שבה ניתן לזהות בבהירות את האותיות והכתובות.

 

טכנולוגיה זו אפשרה לאחרונה את קריאתה של כתובת נדירה בת כ-2,000 שנה בשפה הארמית. הכתובת נכתבה בדיו על גבי חרס (אוסטרקון) שנמצא כבר בשנות ה-80' באתר מבצר סרטבה (אלכסנדריון) שבבקעת הירדן,

אך עד כה לא ניתן היה לקרוא את תוכנה. בזכות השיטה פוענחה הכתובת שנושאת את השם: "אלעזר בר גר… מן בית עקימן" – אשר חשף שם אתר מהתקופה החשמונאית-הרודיאנית שלא היה ידוע עד כה.

ממצא זה שופך אור חדש על תולדות האתר, שהיה מבצר מלכותי חשוב בתקופת בית שני ושימש את בית חשמונאי ואת המלך הורדוס.

"מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית, שתאפשר לנו לשחזר כתובות עתיקות באופן שלא התאפשר עד היום", אומרים החוקרים. "מעבר לפענוח המדעי, הטכנולוגיה הזו צפויה גם להוות בסיס לשילוב כלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית

(NLP) של טקסטים קדומים בכתב יד".

 

המחקר נערך על ידי ד"ר אריאל שורץ, ד"ר יוסף דנן וד"ר אמיר שמר, מהנדס המעבדה אורי גלייזנר והסטודנטים אאל עבד אל-חק ואוראל שלזינגר, בשיתוף המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת עזריאלי להנדסה והמעבדה לארכיאולוגיה מדעית בירושלים, ובשיתוף המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

הצגת הטכנולוגיה בכנס בגרמניה עוררה עניין רב בקהילת החוקרים והארכיאולוגים הבינלאומית, במיוחד לנוכח הפוטנציאל של השיטה להחיות כתובות ומסמכים עתיקים ברחבי העולם.

לכתבה המלאה >>

לייעוץ אישי