לכבוד יום המהנדס הישראלי, הכירו כמה המצאות ישראליות מעולם ההנדסה.
הנדסת תוכנה:
דיסק־און־קי – אחת ההמצאות הישראליות המשפיעות ביותר בעולם ההייטק והגאדג'טים שנמכרה תמורת 1.55 מיליארד דולר. פותחה ב־1999 על ידי חברת אם סיסטמס שהקים היזם והמהנדס דב מורן.
ווייז – התחילה ב־2006 בשם FreeMap כמיזם חברתי לניווט ולמלחמה בפקקי התנועה. היזמים, אהוד שבתאי, אורי לוין ועמיר שנער, פיתחו אפליקציה שאפשרה לנהגים "להקליט" את הנסיעה שלהם, ובאופן זה לרכז מסלולים והוראות דרך שאינן ניתנות להפקה ממפות דרכים רגילות ומצילומי לוויין. בהמשך שינתה החברה את שמה לווייז והחלה לפעול כחברה מסחרית לכל דבר וב־2013 לגוגל תמורת סכום של 966 מיליון דולר.
הנדסת תעשייה וניהול:
ויקריוס – חברת סייבר שפיתחה פלטפורמה לתיקון פרצות אבטחה המאפשרת שיתוף פעולה בין צוותי מחשוב וצוותי אבטחת מידע המונע בעיות הנוגעות לסנכרון בתהליכי תיקון. החברה נוסדה ב-2016 על ידי מיכאל אסרף ורועי כהן, בוגרי המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה, יחד עם יוסי זאבי, ופועלת היום מניו יורק ותל אביב. החברה גייסה מעל ל-24 מיליון דולר.
הנדסה פרמצבטית:
הקופקסון – פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה פותחה במכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום. זוהי התרופה הראשונה בעולם לטרשת נפוצה שלא מכילה אינטרפרונים. היא מוחדרת לגוף על ידי הזרקה תת-עורית. קופקסון משווקת ב-47 מדינות. מכירותיה השנתיות של התרופה בשנת 2012 היו כ-3.75 מיליארד דולר.
הנדסת חומרים:
המצאת הדפוס הדיגיטלי – הומצא בתחילת שנות ה-90 ע"י בני לנדא, מייסד חברת אינדיגו הישראלית. בעזרת ההמצאה ניתן להדפיס ישירות מהמחשב על גבי דפים, כאשר השיטה נשענה על דיו מיוחד שעובר הליכי חימום המאפשרים לו להדפיס במדויק על פי הוראות המחשב. יש לציין כי השיטה פותחה עוד בטרם עידן המחשבים האישיים, וכיום היא מהווה אבן בסיס בעולם הדפוס הממוחשב.
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה:
דודי שמש – אחת מההצלחות המסחריות הישראליות הגדולות, זהו דוד חימום המשתמש באנרגיה סולארית לחימום מים. ד"ר צבי תבור והמהנדס לוי ישר הם הראשונים לנצל את האנרגיה הסולארית לצריכה ביתית כבר בשנות ה-50. תבור פיתח בשנת 1955 ציפוי שחור לקליטת קרני השמש ומניעת פליטתן, ובכך היה אחראי לפריצת הדרך הראשונה בישראל בטכנולוגיה הסולארית.
הטפטפות – שיטת השקיה המאפשרת טפטוף מדויק ומייעלת את ההשקיה ומאפשרת חיסכון במים. יעקב מוטס, מהנדס קרקע, בעל מטע מראשון לציון עלה על הרעיון בשנת 1956, לאחר שעקב אחר התפתחות של עץ שצמח ליד דליפה מצינור השקיה. מהנדס המים שמחה בלאס, ששמע על הרעיון, פיתח אותו במפעל קטן בקיבוץ חצרים, מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הותקנה על ידו בשנת 1959, ומשם פרצה ההמצאה לכל העולם.
הנדסת מכונות:
כיפת ברזל – מערכת ליירוט רקטות קצרות טווח, שהפכה למבצעית ב־2011. היא מורכבת ממכ"ם וממערכת מחשוב חדשנית, המסוגלים לאתר רקטות, לחשב את מסלולן ולעקוב אחריהן בתוך שברירי שניות ממועד השיגור, וממערכת יירוט הפוגעת ומרסקת את הרקטה. כיפת ברזל היא המערכת הראשונה שהוכיחה יעילות מבצעית ברמה גבוהה ליירוט רקטות עם קרוב ל־90% הצלחה.
מדעי המחשב:
אלגוריתם הצפנה RSA – מערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית מעשית הראשונה שהומצאה והיא עדיין בשימוש נרחב במערכות אבטחת מידע מודרניות, תקשורת מחשבים ומסחר אלקטרוני . מערכת הRSA מהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות היום וקרואה על שם ראשי התיבות של ממציאיו, רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן. שפרסמו את האלגוריתם לראשונה ב־1977.
הצטרפו ללימודי הנדסה בעזריאלי
לפרטים נוספים
*שנה ראשונה חינם לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי
