המחלקה להנדסת מכונות

פרופ' היתם קאסם- ראש המחלקה

ד"ר ויטלי חסלבסקי

ד"ר מחמוד ספדי

ד"ר משה זילברמן

ד"ר פנחס דורון

גב' אסנת ענבל

הצורך בשילוב נושאים מגוונים מזמן למהנדס המכונות הזדמנויות רבות בייזום ובניהול פרויקטים בתחומי הפיתוח והמחקר ההנדסי והטכנולוגי. בוגר לימודי הנדסת מכונות לתואר ראשון במכללה הוא מהנדס מכונות בעל הכשרה וידע במערכות אנרגיה , זרימה ואווירודינמיקה, מוצקים, מערכות מכניות ומיקרו מערכות אלקטרו-מכניות. לימוד מערכות זעירות במקביל להתמחות במערכות מכניות, מערכות אנרגיה וזרימה יאפשרו לבוגר המחלקה עיסוק במערכות טכנולוגיות מתוחכמות במגוון רחב של יישומים ותחומים בהם מערכות צבאיות, רפואיות, אלקטרוניות, תקשורתיות, תעשיות כלי תעבורה ועוד. בוגרי המחלקה במכללת עזריאלי ללימודי הנדסה משתלבים בתעשייה הטכנולוגית המודרנית על כלל ענפיה, בין אם בהיי-טק ובין אם במפעלי ייצור מפותחים.

הנדסת מכונות הינו תחום מבוקש בתעשייה מזה שנים.
שמה של המחלקה להנדסת מכונות, הצעירה ממחלקות המכללה, הולך לפניה ואנו נוכחים בביקוש הרב לקלוט את בוגריה.

עבור בעלי תעודת בגרות ישראלית

* ממוצע בגרות משוקלל 90 ומעלה

* בחינת בגרות במתמטיקה-5  יח"ל – ציון 70, 4  יח"ל – ציון 80

* בחינת בגרות באנגלית –5  יח"ל – ציון 65, 4  יח"ל – ציון 70

* ציון פסיכומטרי/תיל בדגש כמותי- 550

* ציון כמותי בפסיכומטרי/תיל-100

* רמה 3 באנגלית

לפרטים נוספים

עבור בוגרי מכינות קדם אקדמיות (יש לעמוד בכל התנאים):

* מתמטיקה- 70

* אנגלית- 70

* פיזיקה- 70

* כתיבה מדעית- 70

* ציון פסיכומטרי/תיל בדגש כמותי- 550

* ציון כמותי בפסיכומטרי/תיל-100

* רמה 3 באנגלית

* רמת עברית מבחן יעל- 100 לפחות

איתי שטראוס

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לפרק ולבנות דברים ולהבין איך מערכות פועלות, מה שגרם לי לחשוב שאולי יום אחד ארצה להיות מהנדס. עם זאת, בתיכון לא אהבתי ללמוד, לא השקעתי בכלל והעברתי 4 שנים בלי ללמוד יותר מידי. במיוחד שעממו אותי מקצועות הליבה כמו מתמטיקה ופיזיקה ועוד. האווירה הזו שנוצרה סביבי בתיכון גרמה לי להאמין שלא אגיע רחוק.

אחרי התיכון כשעוד גרתי בארה"ב ניסיתי להתקבל לכמה אוניברסיטאות, ללא הצלחה, והחלטתי לעלות לישראל כדי לשרת בצבא. כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לחשוב מה הלאה, והחלטתי שבכל זאת אנסה לעשות משהו עם עצמי ולרכוש השכלה גבוהה: נרשמתי למכינה קדם אקדמית, ששם בפעם הראשונה בחיי, באמת למדתי מתמטיקה ופיזיקה ברמה גבוהה ורק אז התברר לי שכן יש לי סיכוי להצליח באקדמיה ואפילו נהניתי מהלימודים.

כשקיבלתי את המכתב קבלה ללימודי הנדסת מכונות במכללת עזריאלי התרגשתי נורא.

למרות חששותיי שלא אסיים את התואר הקשה הזה, בכל פעם שנתקלתי בבעיה קיבלתי עזרה וסיוע מגורמים שונים במכללה, המרצים, מדור סטודנטים וחברים. בשנה השלישית שלי לתואר נפתח במכללה מאיץ הסטארטאפים AtoBe. מתוך סקרנות ורצון ללמוד על עולם היזמות נרשמתי למיונים ולהפתעתי התקבלתי לתכנית, כאשר בשנה ד' כבר מצאתי את עצמי מנהל חברת סטארט-אפ עם רעיון מדהים. כ- 9 סטודנטים ממחלקות שונות במכללה ביצעו אצלנו את פרויקט הגמר שלהם. את פרויקט הגמר שלי גם שילבתי בתוך הסטארט-אפ שלימים הביא להקמת חברה (Airscort Ltd.) אשר צברה מאז הישגים מרשימים.

אני כל כך שמח שבחרתי ללמוד במכללת עזריאלי ללימודי הנדסה שפתחה בפני את הדלת לתעשייה בצורה מיוחדת ואפשרה לי להכיר ולהיכנס לעולם ההנדסה והיזמות. אני מאד מרוצה מהמקום בו אני נמצא היום.

1. האם ניתן להשתלב בתעשיית הרכב עם תואר בהנדסת מכונות?

בהנדסת מכונות לומדים תכנון וייצור של מכונות מהבסיס וזה כולל את תעשיית הרכב. מגוון התחומים הרחב בהנדסת מכונות ומסלולי הלימודים במסגרת מכללת עזריאלי ללימודי הנדסה מאפשרים לבוגריה לבחור כל כוון מבלי לזנוח כוונים נוספים. לראיה, בכל שנה מתבצע במחלקתינו לפחות פרויקט מהנדס אחד בתחום הנדסת הרכב.

2. כמה התמחויות קיימות במחלקה?

המחלקה אימצה את הגישה הקלסית במתן השכלה מעמיקה במקצועות הליבה של הנדסה מכנית- זרימה ואנרגיה, מוצקים וחוזק. יחד עם זאת המכללה מוסמכת להעניק תעודת מהנדס מכונות מוכר ע"י רשם המהנדסים במשרד המסחר והכלכלה. תעודה זו מסמיכה אותו לקבל אחריות מהנדס על כל מערכת אותה פיתח וייצר ואין הוא מוגבל להתמחות כזו או אחרת.

3. האם בוגרי הנדסת מכונות במכללה נחותים בהשגת מקומות עבודה?

בשני מחזורי הבוגרים שסיימו את לימודי הנדסת מכונות לתואר ראשון לא התגלתה כל בעיה. בקרב אנשי סגל ההוראה מצויים אנשי תעשייה וותיקים ומוכרים ובמקרים מספר קליטת הבוגרים אף הואצה בשל כך.

4. האם גודלה של המחלקה מגביל את ההכשרה של בוגריה?

אכן מספר חברי הסגל קטן יחסית למחלקות המקבילות במוסדות המסורתיים. הסיבה לכך בשל צעירותה ותהליך הצמיחה המהיר אותו המחלקה עוברת (מספר בוגריה כמעט הוכפל במשך 3 שנים מ 25 ל42 השנה ומספר הנקלטים יגיע ויעבור את ה 100 בשנה שנתיים הקרובות). למרות זאת, גודלה של המחלקה מעניקים לתלמידים סביבת לימודים באיכות גבוהה שאין רבות כדוגמתה , אם בכלל. כל תלמיד שמתחיל את לימודיו נמצא במעקב צמוד במטרה לשפר את יכולתו והישגיו. הסגל אינו חוסך מאמץ בהקניית ידע ויכולת מבלי לוותר על רמה אקדמית גבוהה בכל קנה מידה.

5. מה היתרונות של המחלקה להנדסת מכונות בעזריאלי לעומת מוסדות אחרים?

המכללה מכוונת להיות בחירה ראשונה עבור תלמידי הנדסה ועבור קליטת בוגריה ע"י התעשייה בכללה ובירושלים בפרט. לפיכך המכללה קולטת תלמידים שהישגיהם בעבר היו מוגבלים בשל סיבות אישיות (כל עוד הם עומדים בדרישות הסף של המועצה להשכלה גבוהה). תהליך הלמידה עבור תלמידים מסוג זה מאתגר אותם ואת הסגל המשקיע כל מאמץ להביאם למכנה משותף גבוה עם תלמידים מובילים (וכל זאת תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה). במהלך ובתוכנית הלימודים, מושם דגש על הכשרת הבוגרים להיות מובילים במקומות העסקתם בתחומי הפיתוח וניהול תכניות.

המחסור במהנדסים, איך אומרים כיפת ברזל בסינית / ד"ר משה זילברמן

לאלו שאינם דוברים את השפה, נגלה כי פירוש צמד המילים צ'יין צ'יונג הוא כיפת ברזל. ולמה כדאי לנו לדעת סינית, כי התרחיש הוא שבעוד 20 שנה, בשנת 2035, נצטרך לרכוש את המערכות הצבאיות ההגנתיות וההתקפיות של ישראל בסין. על פניו זה נשמע היום הזוי. הרי התעשיות הטכנולוגיות-ביטחוניות הישראליות הן מהמתקדמות בעולם. הרי אנחנו יצרנו את הפתרונות המופלאים – כיפת ברזל ליירוט רקטות, מעיל רוח המציל שריונרים מפגיעות טילי נ"ט, וגם את 'מעשה מרכבה', ביצירת הטנק המתקדם מרכבה סימן 4. כולם חוד-חנית שאי-אפשר לזלזל בהם.

ולמרות כל אלה, ואף שאיני מפחית מייחודן ומנפלאות עשייתן של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שאני אישית, בשר מבשרן, צר לי לבשר שאנו לפני נפילה מאיגרא רמא, לבירא עמיקתא. מ'צוק איתן' ונישא לתחתיות.
הסיבה העיקרית לכך אינה המוח היהודי שנחלש וגם לא בריחת המוחות לכסף הגדול בחו"ל. הסיבה היא פשוטה – הרבה פחות ישראליםם עם השכלה וידע טכנולוגי הנדסי בעוד כשני עשורים.

מאחורי כל פיתוח טכנולוגי מוצלח, ביטחוני או אזרחי עומדים המהנדסים. מהנדסי מכונות, מהנדסי תוכנה, מהנדסי אלקטרוניקה, פיזיקה ואופטיקה, מהנדסי מנועים ועוד ועוד. הם אשר מפתחים את הרעיון, בודקים היתכנות, מוצאים פתרונות לאתגרים הטכנולוגיים ומביאים אותו לידי מימוש. וכבר כעת, בישראל של 2014, מספר הסטודנטים הלומדים הנדסה, בכל התחומים, פשוט הולך ומצטמק.. יכולנו לפטור זאת במהמורה רגעית שוודאי תתאזן בקרוב, אבל עיון מעמיק בנתונים נוספים, מציב בפנינו תמונה מדאיגה עוד יותר: בקרב בני הנוער, הולכים השנתונים ומצטמצמים בכל הקשור לנערים ונערות, שיש להם גישה, רצון או פוטנציאל לעסוק בהנדסה ובטכנולוגיה. פחות בני נוער לומדים בבתי הספר מדעים מדויקים ולפיכך אינם מקבלים כלים לעסוק בתחומי ההנדסה או הטכנולוגיה המתקדמת. מחקר של מכון סאלד מצא לפני כשנה, כי רק ב-1 מכל 3 תיכונים קיימת מגמת פיזיקה וכי הסיבות להתדרדרות במספר הלומדים מדעים מדויקים הינם מיעוט מורים – פחות מאלף מורים המלמדים את המקצוע, כאשר רובם לקראת פרישה וכן אי-רצון של תלמידים להתמודד עם הקושי בחומר הנלמד ואחוז נשירה גבוה.

והנה עוד נתונים מדאיגים: אחוזי התלמידים הניגשים ל-5 יח' לימוד במקצועות המדעים המדויקים, הולכים ופוחתים מידי שנה. ההישגים של התלמידים הישראליים ביסודי ובתיכון, במקצועות אלו במבחני פיזה מהנמוכים במדינות ה- OECD וקיימים עוד ועוד נתונים, שכולם מוכיחים – לדור העתיד שלנו יש יותר רצון או יכולת להיות משפטנים או בעלי תואר במדעי הרוח, אך מצטמצם מאוד מספרם של התלמידים, שבכוחם בעתיד להיות שותפים או מובילים בתחומי ההנדסה, בכלל והטכנולוגיה הביטחונית המתקדמת, בפרט.

לאחר ההלם מקריאת נתונים אלו, חובה עלינו להבין שבדיוק משם צריך להגיע/לצמוח/לנבוע גם הפתרון. אשר יתחיל ממערכת החינוך בגיל היסודי, והעל יסודי. המדינה והמשרדים הרלוונטים צריכים להשקיע משאבים כספיים ואנושיים רבים, כבר בעת הזו, ביצירת מערך כולל, אשר ינגיש את התחומים הללו לנוער הישראלי וימזער את הרעד והשיתוק האוחז בהם למראה כל בעיה פיזיקלית, למשל. דרושה הכשרה נכונה ויצוקה היטב בגיל זה, שתביא הרבה יותר נערים ונערות, וכאלו המוכנים יותר, אל עברי שערי האקדמיה, שם יוכלו לקבל ערך מוסף ונדבך נוסף ולעיתים אף צד מעשי. כל אלו יאפשרו להם להפוך למהנדסים מובילים בתחומם ולדור ההמשך ראוי לדור המהנדסים המצוין הקיים בתעשיות הביטחוניות הישראליות כבר כעת, ויתרה מזו למהנדסים מובילים ופורצי הדרך מול האתגרים הביטחוניים העתידיים.

את המילה האחרונה בתחום הטאבלטים או את הסמארטפון המתקדם הבא – תמיד נוכל לייבא בשקט מסין. אבל למרות שאנו מתפללים ומקווים שהשלום יבוא במהרה, רק למקרה שלא כך יהיה – כדאי שאת הפיתוחים ההנדסיים והטכנולוגיים בשדה המערכה – נשאיר בידיים הבטוחות והמיומנות שלנו? .

ד"ר משה זילברמן, חבר המחלקה להנדסת מכונות בעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים ובעברו בכיר בתעשייה האויירית לישראל.

>> לחצו לקריאת הכתבה באתר "גלובס"