המכללה שתהפוך אתכם לאשפי בינה מלאכותית

בינה מלאכותית או כפי שהיא מכונה, בקיצור AI, משנה את העולם שלנו. דברים שעד לפני שנתיים נשמעו כמו מדע בדיוני, הם כבר בגדר מציאות נוכחת היכנסו לכתבה למידע המלא על AI.

'בינה מלאכותית' או כפי שהיא מכונה, בעולם, בקיצור AI, משנה את העולם שלנו בזמן ששורות אלו נכתבות. מציאות שעד לפני שנתיים הורגשה כמו מדע בדיוני, הם כבר בגדר מציאות נוכחת וזו רק ראשית האבולוציה של התופעה. מה שהוא בעקרו התפתחות טכנולוגית, הופך במהירות לכלי עבודה בהרבה מאוד עולמות ובמקרים לא מעטים אפילו תחליף לעובדים אנושיים – מה שגם מעלה סוגיות חברתיות, פסיכולוגיות ואתיות באימוץ הטכנולוגיה.

עושים בית ספר בטיק טוק

זה המקום לציין שלמרות שהבינה המלאכותית היא בעיקרה פיתוח טכנולוגי, יש הרבה מאוד אנשי טכנולוגיה שעדיין לא יודעים כיצד 'לאכול' אותה. גם האקדמיה עדיין לא לגמרי מבינה כיצד הבינה המלאכותית עתידה להשפיע עליה. לכן, נחמד לגלות שיש לפחות מכללה להנדסה עם הבנה טכנולוגית שלוקחת את התחום הזה ברצינות וכבר היום מכשירה את הסטודנטים לעבוד עם הכלים המתקדמים, מתוך הבנה שהם חלק בלתי נפרד מעולם היום ומעולם העתידי.

באופן פרדוקסלי, כדי להבין עד כמה מכללת עזריאלי לוקחת את נושא הבינה המלאכותית ברצינות מספיק להציץ בעמוד הטיק טוק של המכללה. אחד הנושאים שבולטים בסרטוני המכללה הוא השילוב של אמצעי בינה מלאכותית, כמו למשל ChatGPT. בזמן שאקדמיות אחרות רואות באמצעי הזה איום, באמצעות עמוד הטיק טוק שלה, נותנת מכללת עזריאלי טיפים חכמים ללמוד ולעבוד עם הטכנולוגיה החדשה. על פי הסרטונים בעמוד טיק טוק, אפשר להתרשם שמכללת עזריאלי מתייחסת לעולם ה-AI עם הבנה מעמיקה כיאה למכללה להנדסה.

מדיה חברתית ודוקטורט במדעים

מי שאחראי על יצירת התוכן וניהול חשבון הטיק טוק של המכללה, הוא יואל שרייבר, דוקטורנט צעיר למתמטיקה, שגם עוסק בהוראת מדעים. שרייבר שהחל את לימודי התואר הראשון במתמטיקה כבר בגיל 14, הוא בסך הכול בן 23, אך כבר ניחן בפרספקטיבה טכנולוגית יוצאת דופן וחיי את עולמות ה-AI.

רצינו לשמוע ממנו את התחזית על עתיד האקדמיה בעידן הבינה המלאכותית ועל האופן בו היא כבר משפיעה ומשנה סדרי עולם. יצא שתפסנו את יואל שרייבר במהלך שהות בנפאל, אליה הגיע כדי לשמש מספר שבועות כמורה, בהתנדבות, בבית ספר ייחודי שהוקם עבור יתומים נפאלים בהרי ההימליה. מסתבר שהתפרצנו לדלת פתוחה, כי עבור יואל שימוש בכלי AI כחלק אינטגרלי מעבודת ההוראה זה משהו שמתרחש כבר היום: "אני מלמד פה ילדים מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. מאחר שהגעתי לתקופה קצרה וקצובה אחת המטרות שלי היא לתת לתלמידים כלים ללמידה עצמאית ו- ChatGPTהוא כלי מעולה. למשל, בשיעורי תכנות נתתי ל- ChatGPT הנחיה מקדימה שכל תלמיד קיבל וכך הצ'ט תפקד כמו מורה פרטי לכל תלמיד בהתאם לגזרות גזרה שאני הגדרתי לו".

יואל ממשיך: "ברמה הפרקטית זה עזר לתהליך הלימוד וההוראה בשתי דרכים עיקריות. זה נתן להם כלי של 'מורה פרטי'  ולי זה נתן זמן, ואפשרות לנהל את העומס ולתלמידים נתן כלים לעצמאות. למעשה, זו סוג של שיטת למידה שתאפשר להם לרכוש כלים ולהתפתח גם כשאני כבר לא אהיה איתם".

האקדמיה כבר משנה את פניה

את מה שיואל מיישם כמורה מול תלמידיו בנפאל, מקיימת היום מכללת עזריאלי להנדסה כחלק מובנה מהתנהלות של מכללה במאה ה-21.

יואל מפרט: "הבינה המלאכותית כבר משנה את כל העולם, ניתן להרגיש את זה בשוק העבודה וגם בכל האופן שבו אנחנו מתנהלים באקדמיה. אחד הדברים ש-AI עושה זה לחסוך זמן ולקצר תהליכים. זה נכון מהצד של התלמיד באופן בו הוא יכול להיעזר בכלי בינה מלאכותית ללמוד ולסכם נושאים – ויש דרך נכונה לעבוד עם הכלים האלה ואת זה אני מסביר גם בסרטוני הטיק טוק. גם בצד של ההוראה של בדיקת תרגילים וייעול התהליך הבינה כבר נוכחת. למשל, להפוך כתב יד לכתב מחשב שהבדיקה תהיה קלה יותר, זה דברים שכבר קורים היום. ואם אני לא מבין משהו, אני מדבר עם ChatGP".

ש: ואיך הבינה המלאכותית עתידה להשפיע על שוק העבודה ואיך זה בא לידי ביטוי באקדמיה?

"אחד הדברים הכי מפחידים זה שבינה מלאכותית הולכת להחליף הרבה אנשים בשוק העבודה. חלק מההשפעה הזו אנחנו כבר רואים, חלק אחר יותר קשה לנו לחזות. מאחר אחד התפקידים של האקדמיה זה להכין אותנו לשוק העבודה, חשוב לנו לתת לסטודנטים כלים רלוונטיים שישרתו אותם גם בעידן הבינה המלאכותית וכמובן, אנחנו לא רוצים שאחרי שלוש שנות לימוד סטודנטים יצאו לשוק העבודה, רק בשביל לגלות שאלגוריתם תפס להם את התפקיד. יש תחומים כמו עריכת דין וכלכלה שעשויים להיות פחות רלוונטיים בעתיד הקרוב בגלל כלים של בינה  מלאכותית, בהנדסה זה מרגיש יותר רחוק, אך זה דורש מהמהנדסים לפתח מיומנויות חדשות. מאחר שהטכנולוגיה הזו כל הזמן דוהרת קדימה לא מדובר בשאלה טריוויאלית ואנחנו עוסקים בזה הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית".

יואל שרייבר ממשיך: "חשוב לציין שגם ברמות הגבוהות של המחקר האקדמי, כלים של בינה מלאכותית מאפשרים למדע לפרוץ קדימה. למשל, בבריטניה פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם DeepMind שממפה ומזהה חלבונים חדשים במהירות עצומה וכבר נעשה בכלי הזה שימוש בתעשיית התרופות לפיתוח תרופות מצילות חיים חדשות".

מבט זהיר אל העתיד

כאמור, כבר היום בינה מלאכותית זה משהו שמאוד נוכח במכללת עזריאלי שמקפידה להישאר רלוונטית. כששאלנו את יואל שרייבר איך הכלים האלה ישפיעו על האקדמיה בטווח הרחוק זה מה שהוא אמר: "האקדמיה תצטרך לעבור שינוי, זה מורכב כי אף אחד לא יודע לאן זה בדיוק הולך ואולי בטווח המאוד רחוק, האקדמיה כבר לא תהיה מקום שמכין אותנו לשוק העובדה, אלא רק מקום למחקר ולימוד בשביל הסקרנות ההנאה והצמיחה. חלק מהעניין זה גם ללמוד איך להדריך את הבינה המלאכותית ללמוד ולעבוד ודווקא בגזרה הזו יבואו לידי ביטוי האיכויות של כל תלמיד יבואו לידי ביטוי."

זה המקום לציין שחלק מהכורח ללמוד ולהכיר את האופן בו פועלת בינה מלאכותית, קשור גם למקום יותר דיסטופי שהיום נתפס כהרהור פילוסופי, אך שרייבר מבהיר שמדובר באיום שהוא בהחלט ממשי: " העניין עם בינה מלאכותית זה שמדובר במחשב מאוד גדול וחזק שעובד קצת מוח ויודע ללמוד בעצמו. מה שמדהים וקצת מפחיד זו העובדה שיש אזורים שאנחנו, בני האדם, לא מבינים בדיוק איך זה מתבצע. לבינה מלאכותית יש אלמנט של קופסה שחורה שלא תמיד ברור לנו – וזה מפחיד. למשל, סם אלטמן מי שייסד את חברת Open AI, אחד האנשים שמובילים את התחום, מדבר על הסכנה שיום אחד הבינה המלאכותית תמרוד בנו ותשתלט על העולם באופן גלוי וברמה האישית אפילו בנה לעצמו מקלט אטומי לקראת האפוקליפסה הזו והוא לא היחיד שמדבר על סכנות הבינה המלאכותית גם ביל גייטס, מארק צוקרברג  ואילון מאסק התבטאו בנושא".

יואל שרייבר מסכם, לכן כל כך חשוב ללמוד את הנושא שנקרא 'הסברתיות', כלומר הדרך בו אנחנו מתקשרים ומתווכים את הבינה המלאכותית באופן שגם יהיה יעיל וגם יהיה בטוח. כבר היום אנחנו רואים שבינה מלאכותית זה גם כלי לבנייה והפצה של פייק ניוז וזיוף ויזואליים וגם עם התופעות האלה צריך ללמוד להתמודד והגישה של מכללת עזריאלי מעניקה את הכלים לכך והיא הצעד הנכון בכיוון".