ד"ר אביטל שטיין רואה את המכללה כממשיכת דרכו של הטכניון, מתגאה בזינוק במספר הסטודנטים ומצהירה: "דווקא עכשיו כדאי להשקיע ברכישת השכלה גבוהה"
לפני כמה שבועות, בשיאה של מערכת הבחירות לכנסת, אירחה המכללה האקדמית להנדסה בעיר פאנל בחירות תוסס. בפאנל השתפו נציגים בולטים מחמש מפלגות מרכזיות: סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), אבישי ברוורמן (עבודה), זהבה גלאון (מר"צ), ישראל חסון (קדימה) וישראל כץ (ליכוד), אשר באו כדי לקדם את משנתם הפוליטית, אך בעיקר כדי לדון בנושא המטריד לא מעט אנשים בעיר ובייחוד את האוכלוסייה הצעירה: עתידה של ההשכלה הגבוהה בירושלים והשפעת המשבר הכלכלי על ציבור הסטודנטים. ד"ר אביטל שטיין, מנכ"לית המכללה, אחת הדוברות המרכזיות באותו אירוע, היתה מהראשונות להעלות את הסוגיה הבוערת לדיון ציבורי ולהודות כי המיתון הכלכלי נותן את אותותיו גם באקדמיה.
עד כמה באמת מרגישים את המשבר הכלכלי בהשכלה הגבוהה?
"אנו מרגישים את המיתון הכלכלי באופן חד משמעי. כך למשל, חלק לא מבוטל מהחברות והקרנות שעד שנה שעברה תרמו לקרן המלגות של המכללה חדלו השנה לעשות זאת, או שצימצמו באופן משמעותי את היקף התרומה. יש לציין כי חלק מאותם גופים הם חברות מוכרות ומובילות במשק, שאנו יודעים שספגו פגיעה קשה, והנה לך השלכה ישירה של אותה פגיעה כלכלית. לדאבוננו, הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי הם אוכלוסיית הסטודנטים, ובעיקר אלו המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שהמכללה רואה חשיבות רבה בתמיכה בהם ובעידוד הצטרפותם למסלול הלימודים. כמו כן, אצלנו פגיעה בגיוס תרומות בכל הקשור לבינוי וציוד".
אז איך בכל זאת המכללה מתמודדת עם המצב?
"אחד המסרים המרכזיים שאני העברתי וממשיכה להעביר לסטודנטים הוא שאמנם התקופה הנוכחית היא תקופה של משבר ומחסור, אך תקופות כאלו בסופו של דבר מסתיימות ולאחריהן מגיעה בדרך כלל תקופה של שפע וצמיחה. התקופה הנוכחית היא תקופה שבה כדאי להשקיע את המאמצים והאנרגיות ברכישת השכלה גבוהה, ובוודאי ברכישת השכלה בתחום הטכנולוגי במקצועות מובילים כמו הנדסה. מי שישכיל לעשות זאת עכשיו יקצור את הפירות בתום המשבר. לצערי הרב, לא הרבה משכילים לעשות זאת".
כיצד מקבלים במכללה את חילופי השלטון בראשות העיר?
"לא כולם יודעים, אבל המכללה האקדמית להנדסה הוקמה בעקבות החלטת ממשלה, בידי עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים והפדרצייה היהודית של ניו יורק. המכללה הוקמה כמענה לצורך לאומי, ןהקמתה היא תרומה משמעותית להתפתחותה של העיר. אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני קובעי המדיניות בירושלים היא פיתוח המגזר העסקי ועידוד יזמים ותעשיות הייטק להשקיע ולהשתקע בעיר. ניר ברקת ראש העיר, שהוא גם חבר בחבר הנאמנים של המכללה, בוודאי מבין זאת כמי שמגיע מעולם ההייטק טהיזמות, ואין לי ספק שהוא היה שותף פעיל בצמיחתה של המכללה".
כאחת הדמויות המרכזות בתחום ההשכלה הגבוהה בעיר, ד"ר שטיין עדה להתגברותה של ההגירה השלילית מדי שנה, הגירה אשר פלח נכבד ממנה הוא הצעירים.
באיזה אופן נערכת המכללה לנטישת הכוחות הצעירים?
"הבוגרים שלנו הם מסה קריטית לעיבוי תעשיית ההייטק בירושלים, והם אלו שיעודדו חברות להגיע ולפעול בעיר. לאחר שתעשיית ההייטק תתמקם ותתפתח כאן, לסטודנטים ולבוגרים יהיו אפשרויות תעסוקה מקומיות. מכאן שתופעת נטישת הצעירים תלך בהדרגה ותצטמצם. אני יכולה לספר שבאחרונה אנו רואים גידול באחוז הסטודנטים המגיעים אל המכללה שלא מהעיר או סביבותיה. בהקשר זה אני גאה לציין כי בינואר האחרון נרשם זינוק של 150 אחוז במספר הסטודנטים המבקשים ללמוד במכללה לעומת ינואר אשתקד. הסטודנטים שמגיעים אלינו מכירים במוניטין של המכללה".
כיצד ניתן להוציא את הסטודנטים ממגדל השן ולערב אותם בחיים העירוניים?
"אחד הדברים המרכזיים שאנו מנסים להעביר לסטודנטים שלנו הוא עיקרון האחריות החברתית לקהילה. לכן כל סטודנט המקבל מלגה מהמכללה מחויב להתנדב ארבע שעות שבועיות במוסדות קהילתיים ובעמותות שונות הפועלות בירושלים. בנוסף, השקנו עם קרן רש"י את פרוייקט מ.ח.ר.: מנהיגות, חריצות ורגישות. במסגרת המיזם סטודנטים של המכללה חונכים תלמידי כיתות ט' ו-י' מבית הספר המקיף גילה בתחומי המדעים והטכנולוגיה. בבוא הזמן אני מאמינה שתלמידים אלו יוכלו להשתלב בלימודים במכללה ולהיות דור המשך".
איפה היית רוצה לראות את המכללה בעוד כמה שנים?
"אני אענה לך במשפט אחד: אנו רואים עצמנו כממשיכי דרכו של הטכניון בירושלים. חד וחלק".
