שני סטודנטים בניסוי במעבדת תרופות

הנדסה פרמצבטית

דבר ראש המחלקה




פרופ' ישראל רינגל, ראש המחלקה להנדסה פרמצבטית

 

israel_ringel
פרופ' ישראל רינגל

בעשור האחרון חלה התקדמות דרמטית בתעשיית התרופות במדינת ישראל בפרט, ובעולם כולו בכלל. לצד חברות הזנק (סטארט-אפ), שצמחו בסמוך למוסדות אקדמיים, פרצה התעשייה הפרמצבטית הגנרית דרכים חדשות והפכה למובילה בשוק הגלובלי. לצד הדוגמה המובהקת, חברת טבע, קמו חברות תרופות נוספות, בהן "תרו", "אגיס", "דקסון". תרופות וחומרים ביולוגיים אשר נחקרו ופותחו בישראל הפכו לתרופות מובילות בסל הבריאות העולמי: ה"קופקסון" של חברת "טבע", ה"אינטרפרון" של "אינטרפארם", וכן ה"דוקסיל" וה"אקסלון", שפותחו באוניברסיטה העברית בירושלים, הם כיום מוצרים מובילים בשטחם, המשווקים על ידי חברות תרופות בינלאומיות.

בנוסף לתעשיית התרופות, הפכה התעשייה הביו-רפואית הישראלית לגורם משמעותי בשוק הגלובלי. דוגמה מובהקת היא הצלחתה של חברת "מדינול" הירושלמית, המייצרת סטנטים רפואיים לתמיכה בכלי דם כליליים לאחר צנתור.
התפתחות מואצת זו, שנתמכה בפיתוחים טכנולוגיים מודרניים, יצרה דרישה למקצועות הנדסיים חדשים שאליהם לא הוכשרו עד כה אנשי מקצוע בישראל. המחלקה להנדסה פרמצבטית מציעה תכנית ייחודית, שבמסגרתה יוכשרו מהנדסים שיעסקו בפיתוח, בגימלון ובייצור תרופות ונשאי תרופות מתוחכמים.

הלימודים במסגרת המחלקה להנדסה פרמצבטית במכללה ייחודיים, שכן זהו החוג הראשון באקדמיה בישראל שמעניק תואר מהנדס פרמצבטי. הרמה האקדמית הגבוהה מובטחת מעצם מעורבותם בלימודים של מספר מרשים של פרופסורים מאוניברסיטאות המחקר בארץ, לצדם של חברי סגל צעירים ונמרצים.
התואר שיוענק בסיום הלימודים הוא תואר בוגר בהנדסה (.B.Sc) בתחום הנדסה פרמצבטית. בוגרי החוג צפויים להיקלט בתעשיית התרופות המתקדמת מאוד בישראל, דוגמת "טבע", "דקסון", "סיגמה", "רפא" ואחרות, או בהמשך לימודים לתארים מתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובעולם.

בהצלחה,
פרופ' ישראל רינגל

לחצו למידע על לימודי הנדסה פרמצבטית

שיתופי פעולה: